מפרשים:
1 ו א תוספות ד"ה אינו חושש וכו' דתבלין חייבין במעשר ותימה וכו'.—עי' ירושלמי דמאי פ"א ה"ג כב ע"א: ר' חנינא בן דוסא הוה יתיב אכיל וכו' תבלין שאלתי משכינתי ולא עישרתיו.
2 ו ב בזמן שהיא טמאה.—פי' שהיא טמאה בשרץ או בנבילה או במת, אבל לא שהיא נדה, שהרי נדה מטמאה בהיסט, וכשהיא טוחנת את התבואה היא מטמאה אותה, וכ"ש הר"ש בטהרות פ"ז מ"ד.
3 שם תוספות ד"ה והתיר וכו' שנמצא בירושלמי דהא דקאמר וכו'.—כ"ה בריש מס' דמאי.